הרגרסיה בחיים האינסטינקטיביים של עיצוב האתרים מלווה לרוב ברגרסיה של תפקוד והתפתחות האגו. כאשר רגרסיה שכזו באגו הופכת למאפיין בולט בחיים המנטאליים של הפרט- אזי היא מוכרת כפתולוגית סובלימציה.
המומלצים:
קשור למנגנוני ההגנה שתוארו לעיל, אך יחד עם זאת נבדל מהם.
במקור, פרויד ראה בסובלימציה החלק התקין של מנגנוני ההגנה- זאת מכיוון שבתחילת הדרך ראה פרויד במנגנוני עיצוב האתרים ההגנה האחרים כביטוי לליקויים נפשיים כאלו ואחרים. כיום נהוג לראות בסובלימציה היבט בתפקוד האגו התקין. נזכיר כי מטרת האגו היא להגיע לשיווי משקל כלשהו בין סיפוק צרכי האיד לבין דרישות הסביבה.
על מנת להדגים את מושג הסובלימציה ניקח לדוגמא את המשאלה האינפאנטילית לעיצוב האתרים שחק עם הצרכים- משאלה שמקבלת תגובות מאוד לא טובות מהסביבה. מה שבד"כ קורה הוא שהילד פונה לשחק בבוץ, ובהמשך בחימר או בפלסטלינה, ובמקרים יוצאי דופן יש מי שיהפכו זאת למקצוע.
כל אחת מהפעילויות הללו מהווה תחליף אשר מביא עימו מידת מה של סיפוק לדחף עיצוב אתרים. בכל אחת מהפעילויות הללו- המשאלה המקורית והלא מקובלת הומרה לפעילות אשר זוכה לאישור חברתי,והדחף המקורי הפך לא מודע. הפעילויות התחליפיות מערבות בתוכם תהליכי חשיבה משניים אשר לא אפיינו את השאיפה המקורית.
מה שאנו מכנים סובלימציה היא פעילות תחליפית כל כך מוצלחת שהיא באותו זמן גם עונה לדרישות הסביבה וגם מעניקה מידה מסוימת של סיפוק לדחף. מכאן- שהפעילויות שתוארו לעיל הן למעשה ביטויים לתפקוד תקין של האגו- הפועל ליצירת הרמוניה ולסיפוק הן של צרכי האיד והן של צרכי הסביבה- בצורה היעילה והמלאה ביותר בעיצוב האתרים.
